סוכרת: מיתוסים על טיפול תרופתי
תופעות לוואי קשות? פגיעה בכליות? בדיקות דם בלתי פוסקות? עלייה במשקל? בקרב ציבור החולים בסוכרת נפוצות אמונות שווא על טיפולים תרופתיים שפוגעות ביעילותם
50% מחולי הסוכרת סוג 2 בישראל אינם משיגים את יעדי איזון הסוכרת הרצויים להם. סוכרת סוג 2 מתאפיינת בפגיעה בתאי ביתא בלבלב המפרישים אינסולין, ולכן נגרמת ירידה בהפרשת אינסולין ועלייה ברמת הגלוקוז. מאפיין נוסף של סוכרת סוג 2 הוא תנגודת לאינסולין, בעיקר על רקע של השמנה שמקטינה את השפעת האינסולין. למרבה הצער, מיתוסים וחששות שווא מהווים מכשולים משמעותיים בדרך לאיזון הסוכרת ומניעת סיבוכיה.
מיתוס: פחד מטיפול תרופתי
קיימת תמימות דעים שבמקרה של סוכרת סוג 2, התרופה המומלצת ביותר היא מטפורמין. למרות זאת, חולים רבים חוששים מטיפול בכדור ומקווים שהסוכרת תיעלם בטיפול בדיאטה ופעילות גופנית בלבד. אמנם דיאטה ופעילות גופנית חשובים ביותר, אבל לא כדאי לוותר על הטיפול במטפורמין. לטיפול זה יתרונות רבים, כולל השפעה מיטיבה על המשקל, שיעור נמוך מאוד של היפוגליקמיה (ירידה מסוכנת ברמת הסוכר), השפעה מטיבה על מחלות לב וכלי דם ואולי גם הקטנת שכיחות של סרטן.
מחקרים מראים שטיפול במטפורמין מעכב מעבר מטרום סוכרת לסוכרת. חשוב לזכור שסוכרת סוג 2 היא מחלה שמתקדמת עם הזמן עקב ירידה בהפרשת אינסולין, ולכן לרוב בשלב מסוים יש צורך להוסיף טיפול. רק במקרים נדירים, בעקבות ירידה גדולה במשקל, ייתכן שיפור דרמטי ברמת הגלוקוז שיאפשר את הפסקת הטיפול.
מיתוס: פגיעה בכליות
מיתוס שכיח אחר הוא שמטפורמין פוגע בכליות. לעיתים מטופלים מבקשים להפסיק טיפול במטפורמין כי שמעו משכן או אדם אחר ללא ידע מתאים, שמטפורמין מסוכן לכליות. זוהי טעות רווחת בקרב מטופלי סוכרת ואפילו גם בקרב חלק מהמטפלים. מטפורמין אינו פוגע בכליות. הבסיס לטעות נעוץ כנראה בעובדה שהמטפורמין מתפנה דרך הכליות ואם התפקוד הכלייתי לקוי צריך להקטין את מינון המטפורמין בהתאם לתפקוד הכלייתי. רק כאשר התפקוד הכלייתי ירוד מאוד, מומלץ להפסיק את הטיפול במטפורמין. חבל שיש מטופלים שמוותרים בקלות על הטיפול במטפורמין כי לרוב המשמעות היא שימוש בתרופות פחות טובות והקדמת הצורך בטיפול בזריקות.
מיתוס: היפוגליקמיה
חשש נוסף המקשה מאוד על הטיפול הוא פחד מהיפוגליקמיה, שלעיתים מלווה בחולשה, רעב, רעד והזעה. זאת במיוחד כאשר המטופל עוסק במקצוע שבו מצב כזה עלול לסכן אותו ואת הסביבה, כגון נהיגה ברכב כבד. אלא שישנן תרופות חדשות לטיפול בסוכרת שלא גורמות להיפוגליקמיות, לדוגמה התרופות ממשפחת מעכבי האנזים DPP4 (כגון ג'נוביה, ג'נואט) תרופות אלה מגבירות את הפרשת האינסולין רק כאשר רמת הגלוקוז גבוהה, ואילו כאשר רמת הגלוקוז נמוכה אין הן מגבירות את הפרשת אינסולין ולכן שיעור ההיפוגליקמיות בשימוש בתרופות אלו נמוך מאוד.
מיתוס: תופעות לוואי
חולים רבים חוששים מפני תופעות לוואי של התרופות, ומפגינים רצון ליטול כמה שפחות כדורים. אלא שגם הרופאים מודעים לשיקולים האלה, והם ממליצים על שימוש בתרופות רק כאשר תועלתן האפשרית עולה בהרבה על נזקן האפשרי. כך למשל בדוגמת המטפורמין: לרוב השימוש בתרופה לא מלווה בתופעות לוואי ורק חלק קטן מהמטופלים יסבלו מתסמינים של מערכת העיכול, בעיקר בחילה, כאב בטן ושלשול. וגם במקרים נדירים אלה, ניתן להתחיל במינון מינימאלי ולהעלותו בהדרגה, וכך תופעות הלוואי תהיינה קלות יחסית ויחלפו עם הזמן. תופעות הלוואי של גלובן ותרופות אחרות ממשפחת הסולפונילאוריאה, כגון גלוקורייט ואמאריל, הן עלייה במשקל והיפוגליקמיות. לתרופות ממשפחת מעכבי ה DPP4 כמו הג'נוביה סבילות מצוינת ונדיר שמטופל יפסיק את התרופה עקב תופעות לוואי. נטילת גנואט (Januet) שהיא שילוב של גנוביה ומטפורמין בכדור אחד, מאפשרת גם להקטין את מספר הכדורים.
מיתוס: עלייה במשקל
שנים רבות מאוד הטיפול בסוכרת התבסס על כדורי גלובן (gluben) והזרקות אינסולין, תרופות שבאופן מובהק קשורות לעלייה במשקל. הדבר גרם לתסכול רב בקרב המטופלים כי הרופא בביקור הסביר את החשיבות הרבה של ירידה במשקל ובפועל רשם תרופות שגרמו לעלייה במשקל. עד היום מטופלים רבים חוששים שהטיפול בסוכרת יגרום לעלייה במשקל. גם בנושא זה קיימת התקדמות רבה: תרופות המעכבות את האנזים DPP4 כמו הג'נוביה והגנואט אף מוריד מעט במשקל, עקב ההשפעה של המטפורמין שבכדור. קיימות גם תרופות שאף גורמות לירידה במשקל משמעותית יותר ממטפורמין. התרופות הללו מחקות את פעולת ההורמון המופרש ממערכת העיכול: GLP-1, כמו ויקטוזה ובייאטה, אך הן ניתנות בהזרקה בלבד ושיעור גבוה של המשתמשים בהן סובלים מבחילות בשבועות הראשונים.
מיתוס: בדיקות עצמיות
מיתוס נוסף הנפוץ בקרב סוכרתיים הוא הצורך בבדיקות גלוקוז עצמיות רבות. גם מיתוס זה שגוי. כאשר משתמשים בתרופות שלא גורמות בדרך כלל להיפוגליקמיה כמו מטפורמין או ג'נוביה אז כל עוד הסוכרת מאוזנת, אפשר להסתפק במעקב אחרי איזון הסוכרת בבדיקות מעבדה אחת ל-3-4 חודשים.
למרבה הצער, אמונות וחששות מוטעים מקשים מאוד על ההגעה ליעד האיזון ברמת הסוכר. אם המיתוסים האלה יעברו מן העולם, הדבר יקל מאוד על החולים ועל הרופאים, ויאפשר טיפול יעיל יותר בסוכרת.
הכותב הוא מנהל יחידה בפועל, אנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית חולים לגליל מערבי נהריה
בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסוכרת.